אלדן השכרת רכב 1965 בע"מ נ' פלג

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 30.12.08 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

התאונה התרחשה בצומת (להלן: "הצומת"), כאשר עד התובעת נסע מבאר-שבע לכיוון תל-אביב.

על-מנת לסבר את האוזן, ביום 1.5.11, הנתבע הורשע בבית המשפט לתעבורה על יסוד הודאותו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן, בו יוחסה לו נהיגה רשלנית עקב כניסה לצומת לא פנוי וגרימת התאונה שבענייננו, בגינה ניזוקו כלי הרכב המעורבים (להלן: "פסק-הדין בתעבורה").

יובהר, בית המשפט לתעבורה לא קבע ממצא פוזיטיבי לעניין הרשלנות התורמת, כל שאמר בגזר דינו: "בנסיבות העניין ונוכח הכשלים הראייתים, כמו גם, רשלנות תורמת מצד הנהג המעורב הגיעו הצדדים להסדר טיעון". וברי הוא ששאלת הרשלנות התורמת תוכרע במסגרת ההליך שבפני.

המדובר בתביעה שהוגשה עוד בשנת 2009, וסוכם בין הצדדים כי הדיון יסוב סביב שאלת הרשלנות התורמת בלבד. כמו כן סוכם כי העדויות בתיק המשטרה יהוו תחליף לתצהירי עדות ראשית.

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג הרכב המבוטח אצל התובעת, כמו כן העיד הנתבע, שנהג ברכבו, הוגשו הראיות, ובין היתר תיק המשטרה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, אין חולק כי הנתבע אחראי לגרימת התאונה, בשל כניסתו לצומת לא פנוי. עדותו של עת/1 כי נסע מעל המהירות המותרת, יש בה כדי לחזק את מהימנותו, ואין להתייחס לאמירות של הנתבע כי עת/1 נסע במהירות מופרזת.

לאור האמור מבקש לקבל את מלוא התביעה, ולא לייחס רשלנות תורמת בשיעור כלשהו ל- עת/1.

לטענת ב"כ הנתבע, אין חולק כי עת/1 העיד כי נסע בניגוד לתקנות התעבורה, בכך שנהג במהירות של 100 קמ"ש. לפיכך, משמדובר במהירות גבוהה, אזי ככל שהמהירות היא יותר גבוהה מרחק הבלימה מתארך, והיכולת למנוע תאונה פוחתת. לפיכך, יש לייחס ל- עת/1 רשלנות בשיעור גבוה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – האם יש ליייחס ל- עת/1 רשלנות תורמת בשיעור כלשהו, לקרות התאונה בענייננו, אם לאו?

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי לייחס ל- עת/1 רשלנות תורמת בשיעור של 35%.

בקצירת האומר, לעניין סוגיית הרשלנות התורמת, כבר נאמר לא אחת שכאשר שני גופים נעים זה מול זה, כל אחד מגופים אלה חב חובה כלפי חברו לנוע בזהירות, ולשים לב למצבו של חברו. אולם, לא בכל מקרה יש לקבוע רשלנות תורמת, שהרי כל מקרה יבחן לגופו של עניין.

בענייננו יש לבחון האם עת/1 נהג בהעדר זהירות סבירה להגנת עצמו ולשמירה על רכושו, ותרם את חלקו לקרות התאונה.

וישאל השואל – האם הייתה בידי עת/1 האפשרות להימנע מהתאונה, אילו נקט באמצעים שאדם סביר היה נוקט באותן נסיבות, ואם לא עשה כן הרי הוא שותף לנזק.

בקליפת אגוז, הנתבע הורשע בפלילים בגין התאונה דנן. לפי סעיף 42א לפקודת הראיות (להלן: "הפקודה") הממצאים והמסקנות של פסק-דין פלילי חלוט המרשיע את הנאשם, ישמשו ראיה לכאורה לאמור בהם, ולפי סעיף 42ג לפקודה, אין להביא ראיות לסתור, אלא ברשות בית המשפט, שתינתן רק מטעמים שירשמו וכדי למנוע עיוות דין.